יורם גלאי


 יורם נולד ב- 24 בפברואר 1968, כמו תינוקות רבים שנולדו בדיוק 9 חודשים אחרי 'תקופת ההמתנה' ומלחמת ששת הימים. 
הוא גדל ברמת אביב, בביתם השוקק חברים, תרבות ואמנות של הוריו, תמר ועמוס - שני תל-אביביים שורשיים, אנשי הגנה ופלמ"ח.
אחותו הבכורה יעל המתינה עשר שנים כבת יחידה עד שיורם הגיע לעולם ולחייה.

חבר טוטאלי
יורם, הילד האנרגטי והרגיש, בילה את ילדותו בחברת כלבו האהוב "כתם" ועם חבריו לשכונה. 
היכולת שלו להיות חבר טוטאלי, שבאה לידי ביטוי כבר בגן הילדים, הייתה לימים מאפיין בולט באישיותו ובחייו. חברי ילדותו נותרו הקרובים לו ביותר לאורך כל חייו. 

אוכל ויין
יורם אהב ספורט ובנעוריו היה שחקן כדוריד בקבוצת אס"א תל-אביב, 
אבל האהבה הגדולה שלו הייתה אוכל ויין.
האהבה שרכש בבית לבישול ולאירוח גרמה לו לבחור במגמת תיירות בתיכון עירוני י"א ובשלב מאוחר המשיך להשתכלל ולהתמקצע בתחום ולמד ניהול מזון ומשקאות במדרשת רופין, במקביל ללימודי תואר ראשון בניהול ובמדעי המדינה במכללת רמת גן. 
את שירותו הצבאי העביר כמדריך ומ"כ בבית הספר לנ"מ ולאחר השחרור עבד כאיש ביטחון בחברת "אל על" ובקונסוליה הישראלית בניו יורק. בכסף שחסך בתקופה זאת הגשים את חלומו לטייל בדרום אמריקה. 
כשחזר לארץ ב- 1992 המשיך את ה"רומן" שלו עם תחום המזון והמשקאות כאחראי בר במסעדת "תל אביב הקטנה" ובמועדונים "סטטוס" ו"החמאם" ולאחר מכן כמנהל מסעדות ברשת "ברווז הזהב". 
 
אהבת חייו
בתקופה זו הוא פגש את הרומן האמיתי שלו, את אהבת חייו, דנה אברמוביץ שהפכה לאחר שלוש וחצי שנים של זוגיות צמודה ומרגשת לדנה גלאי. 
בשנת 1996 נישאו השניים במוזיאון א"י בקרב מאות חבריהם, קרוביהם ואוהביהם.
במהלך שנים אלו נולדו לדנה וליורם שני בניהם – אוֹרי נולד בשנת 2004 ועומר בשנת 2008.
יורם שהיה בן ואח נפלא, חבר שאין שני לו בנאמנותו ובנדיבותו, בעל וחבר אוהב ומחבק, הפך גם לאבא "משוגע".

אוכל, מסעדה והכרם
בשנת 1996, בעידודה של דנה אשתו, הקים יורם עם חברים את B.A (בייגל אקדמי) – בית אוכל המתמחה בהגשת בייגל אמריקאי בקמפוס אוניברסיטת תל-אביב.
לכל מי שהכיר אותו היה ברור שיורם, או כפי שכינו אותו חבריו – 'יומי', נמצא בדיוק בתחום שמתאים לו. ואכן, בשנת 1996 הוא החליט לקחת גם את אהבתו לאוכל משובח רחוק יותר ופתח גם מסעדת פירות ים בשם "צדף" בכיכר המלך אלברט היפהפיה שבתל-אביב.
בשנת 2000 הצליחה חברת "הכרם" לצרף את יורם לצוותה כמנהל תחום המסעדות וב-12 השנים הבאות, עד לפטירתו, הפכו יורם ומשפחתו ואנשי "הכרם" למשפחה אחת. 

אחד מעמודי התווך
במסגרת עבודתו בחברת "הכרם" הצליח יורם לשלב את הידע העצום והתשוקה שלו לאוכל וליין, עם מקצועיות ללא פשרות ועם יכולת נדירה ליצור יחסים אישיים. תוך זמן לא רב הוא הפך לאחד מעמודי התווך של המסעדנות הישראלית ותרם לשגשוגה של חברת "הכרם". 
 
ב-8 במארס 2005 החלה חברת "הכרם" להפיץ את יינות יקב ויתקין. 
יורם, שעד כה היה אמון על מיטב יינות העולם, הסתער על האתגר המקומי שסיפק יקב צעיר, חלוצי ולא מוכר, בהתלהבות האופיינית לו. 
יורם הבין מיד את המסר המקומי והייחודי שהיקב חרט על דיגלו שלא כל אחד הבין מיד, כמוהו, וידע לתרגם מסר זה לשפה תקשורתית קולינרית ברורה. החיבור בינו לאנשי היקב היה טבעי ועמוק. בזכותו, יותר מבזכות כל אדם אחר, הפכו יינות יקב ויתקין לחלק מתבנית נופם של תפריטי היין הטובים בישראל. הוא ליווה אל היקב לטעימות אישיות עשרות מסעדנים וסומליירים, שהפכו ברבות השנים ללקוחות – וחברים. 
 
המחלה והאופטימיות
באוקטובר 2010 נפטרה תמר, אמו האהובה של יורם, בהיותו בן 43. 
לאחר שנה של אבל, תכננו יורם וחבריו "לחזור לחיים" ולחגוג את יום הולדתו ה-44 כהרגלם על הרבה יין ואוכל טוב אבל הגורל הכה שנית וסרטן בלוטות לימפה אגרסיבי קטע את התוכניות. 
במשך חודשים ארוכים, כשדנה אשתו לצידו, נאבק יורם במחלה באופטימיות מדהימה ובנחישות יוצאת דופן, וכדרכו גם עם הרבה הומור. 
בתקופה זו הוא היה מוקף במשפחתו ובאינספור חבריו ואוהביו. 
ביום 10 בפברואר, בדיוק שבועיים לפני יום הולדתו, יורם נפטר עטוף באהבה.